מבזקים

תלמיד ישיבה פוצה בכמיליון וחצי ש"ח על תאונה בתלמוד תורה

שופטת דחתה טענה כי כושר ההשתכרות של בחור חרדי שנפגע בילדותו וספג פגיעה קשה בעין, פחותה מהמגזר הכללי וחייבה את תלמוד התורה, מעיין החינוך התורני ומשרד החינוך הפיצוי ענק של מיליון וארבע מאות חמישים אלף שקלים

משפטי28.7.2019 | 18:49

ילדים בתלמוד תורה צילום: נתי שוחט, פלאש 90


תלמיד תלמוד תורה בירושלים שנפצע בעינו בשנת 2013 במהלך ריצה לכיתה בסיום ההפסקה, יפוצה בסכום עתק של כמיליון וארבע מאות אלף שקלים.

בסוף השבוע האחרון החליט בית משפט השלום בירושלים כי בחור ישיבה בן 17, יפוצה בסכום עתק עקב תביעה משפטית שהגיש פרקליטו עו"ד דרור שוסהיים בשנת 2015. היה זה בערב פורים תשע"ג, כאשר הבחור, אז ילד בן 11, שיחק כדורגל יחד עם חבריו בחצר תלמוד התורה בוסטון. בתום ההפסקה רץ לעבר כיתה ו' בה למד, במהלך ריצתו הפתחה אחת הדלתות כלפי המסדרון, וידית הדלת פגעה במשקפיו של הילד.

שברי עדשת המשקפיים נכנסו לתוך העין של הילד וזה הובהל לבית החולים, שם עבר ניתוח כדי להוציא את רסיסי הזכוכית ולמזער את הנזק ככל הניתן. התוצאה הסופית: פגיעה קשה בעין שמאל, שבעצם אינה תורמת דבר לאיכות הראייה ומתפקדת ללא אישון.

כשנתיים לאחר המקרה, הבחור והוריו הגישו תביעה באמצעות עו"ד דרור שוסהיים על נזקי גוף שנגרמו לעינו, נגד תלמוד תורה בוסטון והחברה המבטחת, מעיין החינוך התורני אליה משוייך הת"ת, עיריית ירושלים ומשרד החינוך. מאחר והצדדים לא הגיעו לכדי הסכמה מה מידת הנזק שנגרם לעין, מונה ד"ר שמואל לברטובסקי כמומחה מטעם ביהמ"ש וקבע נכות משוקללת של 26.9 אחוז על המקרה המצער שאף תועד במצלמות האבטחה של תלמוד התורה.

מי אשם בתאונה? עו"ד שוסהיים טען כי עצם כך שדלת נפתחת כלפי חוץ ללא שום הגנה, עובדת לחובתם של תלמוד התורה והחברה המבטחת - דבר שתוקן לאחר הפגיעה בעין של הילד. אולם לטענת הנתבעים, מדובר באירוע ספונטני שלא ניתן היה למנוע, ומדובר בדלת תקינה לחלוטין ללא כל פגם.

אם לא די בכך, מפסק הדין שהגיע לידי 'בחדרי חרדים' עולה כי הנתבעות טענו כי הילד, הוא האשם היחיד בפציעתו. ולמה? לדבריהם הוא הכיר היטב את מבנה תלמוד התורה, רץ ממסדרון - ואילו היה הולך ולא רץ, כמו שילדים לכאורה רגילים לעשות בסוף הפסקה, התאונה היתה נמנעת. עוד נטען, כי "התובע איחור לחזור לכיתתו, וכי לו היה חוזר לכיתה עם תום הצילצול, התאונה היתה נמנעת.

השופטת קרן מילר דחתה את הטענות ואמרה כי "מדובר בילדים צעירים שחשוב לאפשר להם במהלך ההפסקות לרוץ ולהוציא אנרגיות כדרכם של ילדים, בוודאי לאחר שעות לימוד וישיבת מרובה במהלך היום. אין לקבל אם כן את תלונת הנתבעות וצדדי צד ג' על כי נדרשת מהם רמת זהירות גבוהה במיוחד בנסיבות אלו".

מר רותם זהבי, מנהל תחום בטיחות במשרד החינוך, הודה בפני בית המשפט כי הסיכונים השונים מדלתות במוסדות חינוך ידועים ומוכרים, והוסיף כי "דלתות מהוות אחת מנקודות התורפה של מוסדות החינוך". עו"ד שוסהיים הגיש חוזר מנכ"ל בה צויין כי דלת הנפתחת אל מקום תנועה, לא תבלוט למקום התאונה, ותהיה שקועה בגומחה (נישה) - מה שלא התקיים במקרה זה.

זהבי טען כי מאחר ומדובר במבנה יביל, לא ניתן לבצע את הנישה הדרושה, אך השופטת מילר דחתה את הטענה , מבין היתר מאחר וחוזר המנכ"ל לא החריג מבנים יבילים. מי שעוד העיד היה רמי יצחק, יועץ בטיחות במשרד החינוך, שערך בדיקה מדגמית לת"ת בוסטון ב-2011, והעיד כי קיים ליקוי באופן בו בנויה הדלת.

לאחר שקבעה השופטת קרן מילר כי קיימת רשלנות באופן בה הדלת נפתחה, קבעה כי יש לייחס אחריות משמעותית למעיין החינוך התורני בהיותה אחראית על ענייני הבטיחות בבתי הספר שברשת, תוך הטלת חלק קטן יותר מאחריות זו, על העמותה השותפה בהפעלה, בוסטון. עם זאת, ייחסה גם אחריות מסויימת למשרד החינוך, בין היתר מאחר והאישור שניתן על ידם בשנת תשע"ג, ניתן על בסיס הבדיקה המדגמית שבוצעה על ידם, מבלי שהתבקש דו"ח מעיין החינוך התורני לתיקון הליקויים שאותרו.

מיד שהעיד מטעם העירייה הוא איתמר בר עזר, מנהל אגף לחינוך חרדי במינהל החינוך בעיריית ירושלים, שאישר כי מדובר בקרקע העירייה שאישרה לבוסטון את השימוש בו, אך הדגיש כי האחריות לבטיחות במוסד אינה עוברת לעירייה וגם לא מדווח לה כלל, למרות שהם מידי פעם מסייעים בתחזוקה. השופטת קיבלה את טענותיו והסירה מהעירייה אחריות לתאונה. בעקבות כך, קבעה השופטת חלוקת אחיות של 15% מהנזק למשרד החינוך, 25% למוסדות בוסטון ו-60% למעיין החינוך התורני.

כאשר דנו בסכום הפיצוי, הנתבעים העלו שלל טענות התומכות בהפחתת סכום הפיצוי, בין היתר בשל כך שהבחור, התובע, הינו חרדי שאינו לומד לימודי חול ומתכוון לעסוק בתורה - ולא להשתלב בשוק העבודה בדומה לרוב אחיו, כך שלדבריהם הפגיעה העתידית בו, פחותה לטענתם בחישוב שיעור כושר ההשתכרות. אך השופטת דחתה את הטענה וקבעה כי לא מצאה בדבריהם הצדקה לסטות מהנורמה. "לא ניתן לדעת מה ילד יום" אמרה השופטת, "ייתכן שירצה בעתיד הקרוב או הרחוק לשנות את מסלול חייו ולהשתלב בשוק העבודה".

עוד הוסיפה השופטת, כך מהפרטים שהגיעו ל'בחדרי חרדים', כי חלקו של המגזר החרדי משתלב בעבודה, כאשר יש מסלולי השלמה של לימודי ליבה חסרים. "לא ניתן לקבוע כבר כעת איזו דרך יבחר לו התובע בעתיד", כאשר ייותכן והתייחס לצה"ל במסלול חלקי או מלא, שירות אזרחי המותאם למגזר החרדי ועוד. השופטת ציינה כי אביו של התובע שירת בצבא ולמרות זאת משמש כראש כולל, אחד מאחיו של התובע עובד במחשבים ושתי אחיות עובדות אף הן, "נתונים אלו מלמדים כי יתכן וגם בתובע יבחר לסטות מהמסלול המקובל ולהשתלב בעבודה".

לסיכום, קבעה כי על הנתבעים לפצות את התובע בסכום כולל של 1,160,000 ש"ח, כאשר לסכום זה מתווסף שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט 1,450,000 שתשולם 60 אחוז על ידי מעיין החינוך התורני, 25 אחוז על ידי מוסדות בוסטון ו-15 אחוז על ידי משרד החינוך.

בחדרי חרדים

שתף כתבה זו