מבזקים

מנדלבליט לבג"ץ: מתנגד לפרסום תמלילי שיחות נתניהו-מוזס בפרשה 2000

היועץ המשפטי לממשלה הגיש לבג"ץ תגובה מקדמית לעתירה בה הוא מתבקש, שוב, למסור ולפרסם בציבור את תמליל השיחות בין ראש הממשלה לבין מו"ל "ידיעות אחרונות", המהווים חלק מחומרי החקירה בתיק 2000

פוליטי11.7.2019 | 15:00

יונתן זינדל, פלאש 90

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הגיש לבג"ץ תגובה מקדמית לעתירה בה הוא מתבקש, שוב, למסור ולפרסם בציבור את תמליל השיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין המו"ל ובעל השליטה ב"ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, המהווים חלק מחומרי החקירה בתיק 2000. היועמ"ש מתנגד להעברת התמלילים לפרסום, כאשר לדבריו פרסומם עלול לפגוע בחקירה ובהליך הפלילי שעשוי להיפתח נגד החשודים בה.

נזכיר כי מדובר בעתירה שנייה במסגרתה מתבקש בג"ץ להורות על פרסום התמלילים. באוגוסט אשתקד דחו שופטי בג"ץ את העתירה הראשונה שהוגשה נגד היועמ"ש בדרישה לפרסם בציבור את תמלילי השיחות שנערכו בין ראש הממשלה ומו"ל "ידיעות אחרונות", המהווים חלק מחומרי החקירה בתיק 2000, וקבעו כי "יש טעם ממשי שלא לחשוף מידע זה לציבור, על-מנת לאפשר לחוקרים לבצע את עבודתם נאמנה ולאפשר לגורמי התביעה להגיע למסקנה באופן שקול".

העתירה השנייה באותו עניין הוגשה לאחר שהסתיימה החקירה, החומרים הועברו להכרעת הפרקליטות והיועמ"ש, והוחלט להעמיד לדין את נתניהו ומוזס, בכפוף לשימוע.

לטענת היועמ"ש, אין בכך שום שינוי המצדיק חשיפת חומרי החקירה. גם הפעם מבקש היועמ"ש מהעליון לדחות על הסף את העתירה בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית, תוך שהוא מציין כי לא התקיים כל שינוי נסיבות מאז דחה בג"ץ לפני כשנה את העתירה בה ביקשו העותרים סעד זהה.

בפסק הדין נקבע כי בטרם הגשת כתב אישום אין לאיש זכות מוקנית בדין לעיון בחומרי החקירה, והדבר נתון לשיקול-דעת גורמי החקירה. עוד נאמר כי אומנם בינתיים החקירה הסתיימה, אולם עדיין קיים טעם במניעת פרסום תמלילי השיחות משיקולים של מניעת פגיעה אפשרית בחקירה גם לאחר סיומה, או בהליך הפלילי שעשוי לנבוע ממנה.

בתגובת היועמ"ש, שהוגשה באמצעות עו"ד אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, צוין עוד כי מאז ההליך הקודם פורסם כתב החשדות, ובמסגרתו פירטו רשויות התביעה עובדות עיקריות שעלו מן השיחות שפרסומן מבוקש, כך שהן חשופות וגלויות לעיני הציבור.

נזכיר כי בתיק 2000 נשקלת העמדתו לדין של נתניהו, בכפוף לשימוע, בחשד לביצוע מעשה מרמה והפרת אמונים; ושל מוזס בחשד לביצוע עבירת שוחד. על-פי כתבי החשדות, ברבעון האחרון של שנת 2014 קיימו נתניהו ומוזס 6 פגישות. החשד בתיק 2000 מתמקד בעיקרו בפגישה הרביעית ביניהם, מיום 4.12.2014, שהתקיימה בפתח תקופת הבחירות לכנסת ה-20.

לפי הראיות לכאורה, בפגישה זו הציע מוזס לנתניהו הצעת שוחד לכאורה, שלפיה מוזס יפעל לשינוי ניכר לטובה באופן הסיקור של נתניהו ומשפחתו בכלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות", ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים. לפי הראיות לכאורה, מוזס התנה את המתת המוצעת בכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש ממשלה ויפעל במסגרת תפקידו לקידום חוק במתווה מוסכם, שיגביל את עיתון "ישראל היום" וייטיב עם מוזס כלכלית באופן משמעותי.

על-פי כתב החשדות, על אף שנתניהו לא נענה להצעת השוחד ולא ביקש או התנה שוחד, הוא המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיביה של הצעת השוחד ועל האופן שבו ניתן להביא אותם ליישום בתקופת הבחירות. נתניהו טוען כי הוא עשה זאת כיוון שחשש מהכוח של מוזס ומפרסומים שליליים שקריים, שיפגעו בו או במשפחתו.

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו, ארנון (נוני) מוזס וכל החשודים האחרים מכחישים את המיוחס להם בפרשות המוזכרות. יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע, הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת לזכותם חזקת החפות. 

גלובס

שתף כתבה זו